בלוג

לא מעקב, לא שליטה אלא דלק לבניית החיים.

לפני שמתחילים למלא מספרים, חשוב לעצור רגע ולהבין מה התזרים באמת מייצג בפלנגרם,

ולמה הוא כל כך מרכזי בתהליך.

התזרים בפלנגרם לא נועד לשפוט אותך.
לא לעקוב אחרי העבר.
ולא לנהל אותך ברמת “איפה הלך כל שקל”.

התזרים מייצג דבר אחד בלבד רמת החיים שלך בהווה

והיכולת שלה להשאיר מקום לבניית העתיד.

זה כל הסיפור.

מה התזרים באמת אמור לעשות?

בשלבי הבנייה והצמיחה, המטרה של התזרים היא אחת.
לייצר עודף קבוע שיהפוך לדלק לבניית הון.

הכסף שנכנס בכל חודש צריך:

1. לממן את החיים עכשיו

2. ולהשאיר משהו בצד שיצטבר, יצמח ויבנה ביטחון ויציבות בטווח הק וקצר וצמיחה בבינוני והארוך.

ההון הזה:

• מגן על רמת החיים בהווה ובעתיד.

• מממן יעדים שלא קורים כל חודש.

• ובהמשך יכול לאפשר גם הקלה בעבודה, שינוי קצב חיים ואפילו תקופות של פרישה חלקית או מלאה.

אז מה זה תזרים חודשי בפלנגרם? 

בפשטות זה ההפרש בין הכנסות חודשיות שוטפות לבין הוצאות חודשיות.

לא הצלחה, לא כישלון אלא נקודת איזון בין הווה לעתיד.

הכנסות הן מה שנכנס כל חודש ומשרת את החיים

הכנסה בתזרים היא כל כסף שנכנס באופן שוטף ויציב ומיועד לממן את החיים החודשיים.

דוגמאות:

• שכר נטו מעבודה.

• הכנסה נטו מעסק.

• קצבאות שונות.

• שכירות קבועה.

• חלוקת דיבדנד (לא דיבידנד צובר).

• כל מקור יציב שנכנס מדי חודש.

ומה עם הכנסות חד פעמיות?

בונוס, ירושה, מתנה, מענק, RSU או בונוס שנתי קבוע.
כל אלה חשובים מאוד אבל לא חלק מהתזרים החודשי.

הם ייכנסו למערכת במועד שלהם:

• לטובת חיסכון.

• או לטובת יעדים ולא ישבשו את תמונת רמת החיים החודשית.

עיקרון חשוב:
אם ההכנסה שלך תנודתית, מתחילים מממוצע סביר.
לא מחפשים דיוק מושלם אלא תמונה אמינה.

וכל שינוי צפוי?
מעדכנים. גם אם הוא עתידי.
כך הסימולציה והמדדים מתעדכנים מראש.

יעד ההוצאות מייצג את רמת החיים החודשית (ורק אותה)

ההוצאות בתזרים מייצגות אך ורק את רמת החיים החודשית החוזרת.

מה יוצא כל חודש כדי לחיות את החיים כמו שהם עכשיו.

דוגמאות:

• דיור: שכירות, ארנונה, חשמל, מים (לא משכנתא).

• מזון וקניות שוטפות.

• רכב ותחבורה. (החלק החודשי כמו ביטוח ו/או דלק אבל לא תקלות ואחזקה שהן יכנסו ביעדים).

• חינוך שוטף.

• תקשורת.

• בילויים שוטפים.

עיקרון חשוב:

אלה דוגמאות לצורך ההסבר מה נכנס ומה לא, אין צורך ואפילו רצוי לא להכניס לפי סעיפים.

מומלץ להכניס לפי קטגוריות שיש להן חשיבות או פוטנציאל להשתנות במהלך החיים.

קטגוריות כמו ביטוח שחשוב לעקוב אחריהן ולוודא אחת לשנה התאמה ותמחור.

או קטגוריות של דיור או גני ילדים שיהיה אפשר להזין עבורן תקופן קצובות או משתנות.

מה לא נכנס להוצאות החודשיות?

וזו נקודה קריטית:

1. הוצאות לא חודשיות / חריגות
   חופשות, הוצאות רכב לא קבועות, שיפוץ, לימודים, חתונה, אירועים גדולים.
   אלו לא חלק מהתזרים אלו יעדים.

2. החזרי הלוואות
   הם בהחלט הוצאה חודשית אבל חשוב לא להזין אותם עצמאית בהוצאות.

   הם מחושבים אוטומטית מתוך ההתחייבויות.

3. הפקדות לחיסכון
   גם הם הוצאה ואפילו החשובה מכולן אבל בחישוב התזרים מחשבים את הפוטנציאל שלהם.

   הם מחושבות אוטומטית מתוך הנכסים.

ההפרדה הזו מאפשרת לראות תמונה נקייה ולהבין כמה עולה לנו לממן את רמת החיים היום ביחס להכנסה.
והכי חשוב את רמת האיזון שלנו ביחס להשקעה מתוך ההכנסה כדי לבנות לנו את העתיד.

התוצאה של התזרים: פוטנציאל ההפקדה לחיסכון

כאן קורה החיבור החשוב ביותר כאשר ההכנסה החודשית גבוהה מההוצאה החודשית ונוצר עודף.

או בפשטות תזרים חיובי שהעודף הוא:

• פוטנציאל ההפקדה לחיסכון.

• הדלק לבניית ההון.

• ומה שמאפשר לצמיחה לקרות.

ההכנסה החודשית לא נועדה לממן יעדים.
היא נועדה להיות גבוהה מההוצאה כדי שיהיה אפשר לצבור הון שיממן את היעדים.

זה שינוי תפיסה עמוק, אבל משחרר.

ומה המטרה האמיתית של התזרים?

לא “לסגור מינוס”, לא “להצטיין” ולא להרשים אף אחד.

המטרה היא לוודא שכל חודש נשאר עודף להגדלת ההון בתקופת הבנייה (יש תקופות שהן תקופות השימוש).

ההון שנבנה:

• יאפשר ביטחון ויציבות לתזרים בתקופות קשות.

• יאפשר תקופות שבהן לא מפקידים ואפילו מושכים כסף מההון.

• יממן את היעדים - בלת"מים, "הפתעות" צפויות, אירועי חיים, צרכים אישיים וגם חלומות גדולים.

• ישרת את רמת החיים בעתיד ויאפשר אפילו חופש כלכלי חלקי או מלא.

כל יעד לגיטימי ולכל יעד יש עדיפות וחשיבות וכל יעד ניתן לשינוי ועדכון.

דיוק מגיע עם הזמן ולא מיד בהתחלה

אין צורך לזכור כל הוצאה, לדייק כל סעיף או לעשות את זה מושלם בהזנה הראשונה!

פלנגרם בנויה לתהליך.

מתחילים בפשטות, מבינים את התמונה ומדייקים בהדרגה.

איך התזרים מתחבר לשאר פלנגרם?

התזרים:

• מגדיר את רמת החיים בהווה.

• קובע אם יש עודף לבניית הון.

• משפיע על קצב צבירת ההון.

• ומשפיע ישירות על היכולת לממש יעדים.

ולכן חשוב לזכור:

• גם תזרים שלילי יכול להיות בסדר אם הוא מתוכנן ובריא (חופש כלכלי = תזרים שלילי).

• תזרים חיובי יכול להיות בעייתי אם הוא לא מנוהל לאפשר מימוש של כל היעדים.

הכול תלוי בהקשר הרחב ואותו לומדים לקרוא דרך המדדים והסימולציה.

אז מה עושים אחרי שממלאים תזרים?

שום דבר.

לא משנים, לא מתקנים ולא נבהלים משום מדד, גרף או צבע!

רק עוברים לשלב הבא ומתחילים להבין את התמונה המלאה.

 

התזרים הוא רק המעגל הראשון אבל בלעדיו אין דלק ליצירת ביטחון, מימוש יעדים וצמיחה.