בלוג

מה זה פלנגרם?

תפיסה הוליסטית פרקטית שבאה לידי ביטוי במערכת טכנלוגית מתקדמת לניהול ההון בצורה פשוטה וחכמה, תוך שמירה על איזון בין ההווה לעתיד.

איפה אתם ואיפה המדינה?

אם רגע נבחן את התהליכים שהתרחשו במדינת ישראל וברגולציה בתחום הביטוח וניהול הכספים של הציבור, נגלה שהמדינה עשתה עבודה לא רעה בניתוח הבעיה והגדרת הצורך בצורה טובה ואפילו בנתה תפיסה טובה להגן עלינו מפני התנהלות לקויה או חוסר הבנה בניהול ההון.

אבל, המדינה עשתה תהליך מחקר שבעיניי היה מעמיק, מדוייק וטוב עבור מסלול חיים ממוצע של אדם סביר במדינת ישראל בצורת חיים אחת.

תלמיד -> חייל -> שכיר-> שכיר במשפחה -> פורש לגמלאות בגיל 60 או פורש לגמלאות בגיל 67 -> מקבל קצבת זקנה בגיל 70.

האם זה מסלול החיים שרצוי לכולם? כנראה שלא!
אבל זה בהחלט הופך להיות מסלול החיים של רבים שלא רוצים בכך כשהם לא מגדירים את מסלול החיים שהם רוצים ומבצעים עברו ניהול סיכונים תואם, כדי שיוכלו לדעת מה ההרחבות והשינויים שנדרש לבצע בתכנית הפיננסית שהמדינה מכתיבה לכולנו כדיפולט כדי להגדיל את הסיכוי להצליח לחיות כמו שבוחרים.

אז לפני שאני אציע ואסביר כיצד בעזרת פלנגרם ניתן להתאים את התכנית הפיננסית, שכולנו מחוייבים בה, לתכנית ששתאים בדיוק לחיים של כל אחד ואחת מכם בואו נעצור לרגע, ונבחן את התכנית שהמדינה יצרה עבור האדם הסביר במדינת ישראל, בדגש למה עלול לקרות לאורך מסלול החיים, כלומר, מה הסיכונים שיפגעו כלכלית ביכולת של אדם לחיות בכבוד ולשרוד במדרגת המינימום.

התכנית הפיננסית בנויה משלושה מעגלים של הגנה וחיסכון:

1. המעגל הראשון ערבות הדדית מחייבת (ביטוח לאומי וביטוח בריאות):
   כל אדם מפריש לפי שכרו, וכולם זכאים לאותן קצבאות במקרה של נכות, שארים, מוות, או צורך בטיפול רפואי. זהו מנגנון קולקטיבי, סוציאלי, שמייצר רשת ביטחון בסיסית.
2. המעגל השני פנסיה חובה עם רכיבי ביטוח (חיים, נכות, חיסכון לקצבה):
   המדינה הבינה שהרשת הזו לא מספיקה ולכן חייבה כל שכיר (וכיום גם עצמאי) לחסוך לעתיד ולהגן על עצמו ועל משפחתו. כאן כבר מתווספת אחריות אישית: ככל שאתה משתכר יותר או מתכנן טוב יותר, כך תוכל להבטיח לעצמך עתיד בטוח יותר.
3. המעגל השלישי בחירה אישית ואחריות עצמית (חיסכון פרטי, ביטוחים נוספים, השקעות):
   כל אדם בוחר כמה להרחיב את ההגנה שלו: האם להוסיף ביטוח בריאות פרטי? חיסכון עצמאי? קרן השתלמות? קופת גמל להשקעה? להשקיע בנדל״ן?

במעגל השלישי, העניינים מתחילים להסתבך, ההחלטות יותר מורכבות ודורשות ידע רב, תכנון ולפעמים גם הכוונה.  

מה הקשר בין ביטוח לתכנון פיננסי?

כאן פלנגרם נכנסת לתמונה, פלנגרם פועלת לפי אותם עקרונות של התכנית הפיננסית שקבעה המדינה כחובה וגם משתמשת בה כבסיס שהוא כנראה גנרי לרוב האנשים מעצם היותו מחייב.
ההבדל והערך המוסף של פלנגרם היא ביכולת לקחת את התכנית הבסיסית הזו ולסייע בהתאמתה לכל אחד על פי ערכיו ומסלול החיים שהוא רוצה לחיות וגם לשנות בעתיד בכל רגע נתון. בנוסף, בחרנו להפוך את אופן בחינת הצורך בביטוח ובמקום להתמקד רק בכיסוי סיכונים שמהם אנחנו מפחדים (או שמפחידים אותנו) והיא מתמקדת במימוש שאיפות, תוך ניהול סיכונים.    

פלנגרם לא יודעת לזהות או לחזות איזה מהסיכונים או מתי הם יקרו לכם. אבל היא בהחלט יודעת לסייע בלבחון את המשמעות הפיננסית של כל סיכון כזה אם יתממש בכל שלב ומה תהיה ההשלכה הכלכלית שלו על התכנית. דבר שמסייע מאוד להגדיר את היקף הבטוח הנדרש לכל סיכון לסיכון ולקבל החלטה אל מול מחיר הפרמיה האם שווה לעשות את הביטוח או לוותר ולקחת את הסיכון על כל המשמעויות הידועות שלו. ·      

למשל את הסיכונים כמו מוות, נכות, משבר תעסוקתי, שינוי משפחתי שהמשמעות שלהן היא ירידה בהכנסה (לכל אחד תהיה ירידה שונה כתלות באם הירידה זמנית ולאיזה תקופה או קבועה ובהתאם לגודל הכיסוי הקיים במעטפת החובה או הפרטית הקיימת) פלנגרם גם בוחנת את העניין בתוספת ההון הנוסף שלכם שאינו פנסיוני. וכמובן שבפלנגרם ללא קשר לביטוח ניתן לבחון משמעות של תכנון מראש של תקופות בהן תהיה ירידה/הפסקה בהכנסה לתקופה מוגדרת או בכלל (חופש כלכלי). ·      

המשמעות הזו אינה מחושבת רק על מדרגת המינימום כמו המדינה ואפילו לא רק על היכולת לעמוד ביעד הוצאות הבסיס כמו חישובי פרישה מוקדמת באפליקציות אחרות. בפלנגרם אנחנו מציגים את המשמעות בהתחשב ביכולת להגשים את היעדים שהוזנו ללמימוש בעתיד כמו קניית דירה, עצמאות כלכלית, חופשות, חוגים לילדים, פרישה מכובדת או מוקדמת ומציגה את המשמעות המלאה כך שתדעו בכמה נדרש להגדיל את הביטוח הפרטי או קרן החירום כדי ל"בטח" את מסלול החיים ולא רק את היכולת לשרוד בכבוד מינימלי. ·      

וכמובן שהיא גם לוקחת בחשבון את המשאבים שכבר קיימים כמו שכר*, פנסיה, נכסים, השקעות, ביטוחים, זמן פנוי, נטוורק חברתי ומשפחתי).

 

*כשמתכננים חופש כלכלי או ירידה/הפסקה בשכר לתקופה זמנית נכון להכניס בלשונית ההכנסה, במידה ורוצים לבחון את הסכום הנדרש לביטוח נדרש לכניס בהכנסה מנקודת הבדיקה (רצוי היום) ועד בכלל את הסכום של הקצבה שתקבלו מהביטוח.

מה ההבדל בין פלנגרם לאפליקציות פיננסיות אחרות?

אם אנסה להציג את ההבדל המהותי בין פלנגרם לבין השאר, פלנגרם עוזרת לך לבנות את האסטרטגיה של תכנית הביטוח והחיסכון של החיים עצמם ולא מייעצת לך מה במה לחסוך או איפה להשקיע כדי להרוויח יותר כסף. 

פלנגרם היא לא עוד אפליקציה, היא תהליך, היא לא רק עוקבת אחרי הכסף היא מסייעת לך לנהל את מסגרת החיים, מסגרת שהיא דינמית ומשתנה ודורשת מעקב והתאמות כל הזמן. 

אם נזקק את פונקציית המטרה של פלנגרם אז היא תהיה למצוא את נקודת האיזון של המשתמש בין ההווה לעתיד. האיזון הזה לא קבוע הוא דינמי ומשתנה באופן לא ליניארי שתלוי במספר יסודות שכל שינוי בהם משנה את נקודת האיזון.

הפילוספיה הפרקטית של השימוש הנכון בפלנגרם.

דמיינו נדנדה, כמו של פעם כששני ילדים יושבים משני צידיה וכאשר אחד יורד השני עולה, עכשיו דמיינו את עצמכם היום מתיישבים בצד אחד של הנדנדה ובצד השני של הנדנדנה אין אף אחד! זה בערך תכנון פיננסי על ידי ניהול התזרים החודשי בלבד וניהול אקראי של נכסים פיננסיים לפי קריטריונים של תשואה. כדי שניתן יהיה לבצע תכנון פיננסי ראוי חייב לדעת מה היעדים נכון? אבל לא יעדים של הגדלת הכנסה פאסיבית, הגדלת הון ועוד, אלא יעדים של החיים כמו טיול או רכב וכדי להבין מה היעדים האלה, חסר מישהו בצד השני של הנדנה, המישהו הזה הוא אתם! רק בעוד 20/30/50 שנה....

בעידן של היום, זה בכלל לא כוחות לשים אותך בהווה עם הכנסה חודשית ממוצעת ואפילו גבוהה מול כל החיים קדימה ולבחון איזון.

כדי לעשות את זה צריך ללמוד המון, לצבור ניסיון חיים ולהבין בכל התחומים הפיננסיים מביטוח, פנסיוני, שוק ההון, נדל"ן, מיסוי ועוד....

כדי להשתמש בפלנגרם כל מה שצריך זה לקבל על עצמך את האחריות על החיים שלך, שיקול דעת בריא וביקורתיות כלפי הכל, להתחייב (לעצמך) לעדכן את הנתונים בצורה כנה ומלאה תוך הבנה בסיסית שלהם ולהיות מוכן לקבל החלטות שיקדמו את החיים שלך מתוך בחירה אישית.

צוללים למספרים

הבטחתי פילוסופיה פרקטית, אז הנה האופן הפרקטי של חישוב נקודת האיזון ובאמצעות ההסבר אנסה להוליך אותך בנבכי המערכת להבנת המשמעות שמאחורי הגרפים והמדדים.

האיזון המדובר נקבע על ידי 2 מדדים ביחד. מדד הדגל הייחודי שלנו, מדד הפלנגרם כמובן ומדד האיזון שמוצג לשמאלה בגרף סימולצית פלנגרם.

כאשר מדד הפלנגרם 100 זה אומר איזון מושלם, החלוקה של ההכנסה החודשית בין כיסוי ההוצאות החודשית מול ההפקדה לעתיד מאוזנת בצורה מלאה ומשלימה באופן מלא את כל הצרכים לפי הנתונים שהוזנו למערכת.

כאשר המדד נמוך מ100 זה אומר חוסר איזון, חוסר האיזון הוא לא לינארי, ככל שמתרחקים מ-100 האיזון משמעותית יותר בעייתי. חוסר איזון יכול לייצג פער או חוסר, אבל הוא גם יכול לייצג עודף. מדד הפלנגרם בעצם מייצג את הזוית של מוט הנדנדה, כשמדד הפלנגרם 100 המוט מאוזן וכאשר נמוך מ 100 צד אחד של הנדנדה למטה והשני למעלה. עכשיו נותר לבדוק לאיזה כיוון חוסר האיזון.

בדיוק לשם כך נולד מדד האיזון שמייצג את הכיוון של חוסר האיזון, כאשר המדד חיובי, האיזון הוא לטובת ההווה שזה אומר לא מפקידים מספיק לחיסכון בהתאם לתכנית שלכם כדי להגשים את כל היעדים והמספר מייצג בערך את הסכום החסר להפקדה החודשית כדי לכסות את הפער, מהוון להיום, כך שיתכנו סטיות.

כאשר המדד הוא שלילי, זה אומר שאתם מפקידים יותר מידי! רגע... אין דבר כזה מפקידים יותר מידי, פשוט בפלנגרם זה אומר מפקידים יותר מידי בעבור היעדים שהוזנו למערכת. ולכן יש כמה תובנות אפשריות:

1. אפשר להוסיף יעדים לחלום יותר.
2. אפשר להפקיד פחות ולהגדיל את רמת החיים בהווה.
3. אפשר להמשיך להפקיד ולהמשיך לחיות כמו עכשיו ואולי להקטין את מעטפת הביטוח שקיימת בהתאם לצורך לאור הגנה נוספת שקיימת לנו בדמות חיסכון.

החיים משתנים ולכן גם נקודת האיזון בין ההווה לעתיד משתנה, השאלה אם חוסר האיזון הוא תוצאתי או בחירה מודעת והחלטה מתוך הבנת המשמעויות ובהתאם לסדר העדיפויות שלך?

בחיים עצמם לא עובדים לפי מדדים כי קורים דברים שחלקם לא בשליטתנו וחלקם כן. אבל גם כשקורים דברים שאינם בשליטתנו, יש לנו שליטה על מה אנחנו יכולים לעשות בסיטואציה. בעזרת פלנגרם אפשר להבין את ההשפעה של שינוי והתנהלות בחוסר איזון מתוך בחירה והחלטה כתגובה לאירוע בלתי מתוכנן או בצורה מתוכננת. 

בתקופות מסוימות נעדיף להשקיע בהווה למשל, להוריד שעות עבודה כדי לבלות עם הילדים, לצאת לחופשה או ללמוד משהו חדש. בתקופות אחרות אולי נרצה לחזק את העתיד ואז נגדיל הפקדות ונצמצם הוצאות כדי לצבור הון. 

כדי להגיע לנקודת האיזון צריך לעבור תהליך וכדי לצאת למסע כדאי להבין מהם הדברים שמעניינים את פלנגרם, כיצד היא עובדת מתחת למכסה המנוע?

שאלות הליבה שמקבלות מענה במערכת:

1.  איפה אני עכשיו? - תמונת המצב הפיננסית הנוכחית. בהינתן הזנת כלל הנתונים הפיננסיים (השלמת הפרופיל, עדכון חודשי של הנתונים בהתמדה ועדכון שוטף של שינויים בביצועים בפועל או בהנחות לעתיד).

2.  לאן אני רוצה להגיע? - מה המסגרת של העתיד שרצוי לי. בהינתן הזנת כל היעדים ובניית מסלול חיים רצוי בצורה כנה ומלאה, יעדים מחזוריים ויעדים חד פעמיים שכוללים את כל מה שהחיים עלולים לזמן לכם ברמת ודאות זו או אחרת. הדברים האפורים ופשוטים כמו להחליף טלפון כל כמה שנים או תיקון מכשיר חשמלי שהתקלקל בהפתעה, יישור שיניים לילדים שיגיעו לגיל הבגרות, בת/בר מצווה וגם חלומות וערכים כמו חופשה שנתית, שיפוץ המטבח, טיול מסביב לעולם וגם פרישה כמובן לפי בחירתכם (יעד מובנה במערכת שצריך רק לבחור את הגיל).

3.  האם אני מאוזן בהתנהלות שלי בין הווה לעתיד? - גרף סימולציית הפלנגרם. האם היחס בין השימוש שלי בהכנסה לטובת ההווה וההפקדה לטובת העתיד מאוזנות ואם לא מה הפער?

בנוסף לעבודה או כתוצאה מהעובדה שהחיים דינמיים ולא ליניאריים, גם התכנון חייב להיות כזה. לא לכל אדם תוכנית זהה ולכן, פלנגרם לא מציעה פתרון קסם אלא קבעה מנגנונים כלליים ושמרה פתח להתאמה אישית בתהליך של חיבור בין המצב הנוכחי לרצוי דרך כלים של חיסכון, תכנון, ביטוח ואיזון באופן תהליכי לאורך זמן ובהתמדה. 

למה זה כל כך חשוב? כי רק כשיש תמונה שלמה אפשר להתחיל לבחור באמת, אפשר להוריד לחץ, אפשר לדעת על מה לוותר בלי פחד, על מה חשוב להתעקש.

אפשר להחליט לא רק איך שורדים את החיים אלא איך רוצים לחיות!

חשוב להדגיש שמדובר בתכנית מסגרת שמהווה מצפן כללי להתנהלות בחיים שמבוסס על ערכים ושאיפות. האסטרטגיה והתהליכים המובנים בתוך פלנגרם מאפשרים גמישות אין סופית לשינויים והתאמת התכנית לכל שינוי או עדכון כאשר החלקים המרכזיים שמחזיקים את התכנית הם:

התזרים - צפי ההכנסות וההוצאות (היום זה נתון ידוע או ניתן לשער אותו בקירוב גבוהה וככל שמתרחקים לעתיד רמת אי הודאות עולה).

תצוגות רלוונטיות - במסך מבט העל תצוגה של התזרים ומדד התזרים (הכנסות פחות הוצאות). בנוסף יש עמוד ייעודי לתזרים הכולל מדדים כמו יחסים של חלקים בהוצאות מתוך ההכנסה הכללית כמו חיסכון והחזר חוב וגרפים של ההוצאות, ההכנסות ושל העו"ש בצורה מורחבת ומדוייקת יותר למי שצריך להבין את הפערים בתזרים ולקבל החלטות.

השווי הנקי - צפי גידול ההון בהנחת המשך התנהלות לפי היעדים המוזנים בפלנגרם ולפי צפי היעילות של אסטרטגיית ההשקעה שלכם.

תצוגות רלוונטיות - גרפים במסך מבט העל כולל מדדי שווי נקי נוכחי, בגיל הפרישה שנבחר, ובגיל 80 שהוגדר קצה הגרף ומהווה צפי שווי הנכסיםשיכול לסייע בקבלת החלטה בנוגע לשימוש בו להגשמת יעדים נוספים או להורשה ולהתאים את הניהול להחלטה בהיבטי סיכון ומס. בנוסף יש מסף ייעודי לשווי נקי הכולל מדדים על של שווי הנכסים, שווי ההתחייבויות ומדד הצמיחה ( אחוז הצמיחה כולל הפקדות ותשואות בניכוי דמי הניהול) מדד חשוב למשק בית בשונה מכל חישובי הIRR והאחרים. וגרפים נוספים של שינוי הנכסים לאורך הסימולציה ושל שינוי החוב לאורך הסימולציה.

ההפקדות לחיסכון - נגזרת ישירה של ההפקדות ה"סמויות" מתלוש השכר למכשירים הפנסיוניים וההפקדות האקטיביות מתוך העודף בתזרים פועל.

מדדים רלוונטיים - אחוז החיסכון (מה האחוז מההכנסה למופנה לעתיד), חתיכה עודפת (ההפרש בין הכנסות להוצאות בניכוי ההפקדות שמוזנת במערכת לא כולל הפקדות לפנסיוני), יחס השקעות (כמה מהעודף בתזרים מופקד = חתיכה עודפת חלקי תוצאת התזרים).

דמי הניהול - על הנכסים השונים למכשירי השקעה לטווח ארוך שגדלים בריבית דריבית משמעות שולית לדמי הניהול בתחילת הדרך אך משמעות קריטית של מאות אלפי שקלים לאורך התקופה במיוחד לאחר שנצבר הון ולכן יש חשיבות גבוהה לייעול התהליך, בנוסף זו גם פעולה פשוטה ונגישה כיום שזה ממש בזבוז ועל גבול הפשע לא לבצע.

תשואה על החיסכון - חשוב לזכור שמדובר בהערכה בלבד שלרוב מבוססת על תשואות עבר ואין באמור כדי לנבא או לחזות מה יקרה בפועל. יחד עם זאת, ללא הנחת תשואה יהיה קשה להעריך בצורה יעילה את הסימולציה ולכן ההמלצה שלנו היא לבצע הערכה מושכלת של הציפייה שלכם מהתשואה בנכס מסויים בהתאם לרמת הסיכון שלו במדרגות של נמוך בינוני גבוה כאשר הנמוך יהיה ריבית המשק בקיזוז 0.5% לשולי ביטחון (במסלולים בסיכון נמוך או בחלק הסולידי בתיק כמו אג"ח, מק"מ או קרן כספית, בפק"מ אין צורך להעריך יש מספר נקוב שמופיע בתנאי הפיקדון), הבינוני יהיה כ5.5 אחוז והמסלול בסיכון גבוה יהיה 7%. זה מייצג באופן סביר צפי תשואה ריאלית מקובלת שסביר להשיג ועם שולי ביטחון. כל דבר מעבר כבר ייכנס למערכת על ידי העדכון החודשי של הצבירות שיגלמו בתוכם את המציאות ולא את ההערכה לעתיד וככל שהזמן עובר ומתקרבים לנקודות החלטה המידע מתעדכן למציאות ומדוייק יותר בהערכה שלו. כמובן שמי שמבין ומעוניין להגדיל ולדייק יכול להכניס כל תשואה ריאלית או נומינלית שהוא מעריך וגם לשלב מרכיבי אינפלציה בהוצאות/הכנסות וכו'. כאן המקום להדגיש שפלנגרם אינה עוסקת בייעוץ השקעות ולכן הנגזרת מההבנה של הפער בלהשיג את היעדים שלכם באסטרטגיית ההשקעות הנוכחית או שהגעתם לרמת ביטחון בהון שתשואה "גבוהה" מידי לצרכי היעדים ראוי ונכון להתייעץ עם איש המקצוע המתאים לכם כדי לעדכן את אסטרטגיית ההשקעות בדגש לרמת הסיכון. 

עמידה ביעדים - יכולת הכיסוי של התכנית שלכם לפי הסימולציה ולממש את כל היעדים שבמערכת, חלקם מובנים באופן אוטומטי בלי שתזינו כלום כמו לכסות את ההוצאה החודשית מעתה ועד עולם, לפרוש בגיל X (הדיפולט 67 כמוגדר בחוק), להגיע לחיסכון בגובה היעד של קרן חירום (אם לא הגדרתם המערכת תבקש ותפנה אתכם להגדיר ואם הגדרתם ואין לכם שום מכשיר חיסכון נזיל המערכת תציע לכם לפתוח תיק כזה ולהתחיל למלא אותו). וכמובן את כל היעדים החד פעמיים והמחזוריים שתכניסו למערכת. אל תחששו מגרפים אדומים או ממדדים נמוכים, זה רק מדדים חישוביים שמסמנים כיוון ביחס לתכנית בסיס.

התפקיד של המדדים לעזור להדגיש נקודות ומקומות "בעייתיים" לכאורה, אם זה בהתאמה לצרכים שלכם ולתכנית שלכם, אז אין בעיה שהנתון או המדד אדום או שיש חתיכה חסרה. אם זה יימשך לאורך זמן ככל הנראה זה כן יפגע בכם ולכן המדד אדום או נמוך. זה כמו נורת אזהרה של תקלה חשובה, אפשר לנסוע או קצת עד למוסך או הביתה, אבל אם לא נטפל בזה בסוף זה יהפוך לתקלה גדולה. לדוגמא: אם התזרים שלילי מתוך החלטה להאריך את חופשת הלידה אז המדד אדום וגם אין הפקדה לתיק הפרטי. המערכת בונה סימולציה כאילו מעכשיו ועד עולם לא תהיה הפקדה ולכן זה אדום. אם הכוונה בסוף התקופה לחזור ולהפקיד אז ברגע שתתחיל ההפקדה, הסימולציה תתעדכן בהתאם.

אנחנו לא נוריד אותם ולא נאפשר לכם להוריד אותם כדי שהם תמיד יהיו שם להזכיר לבדוק לרענן ולוודא שהתכנית שלכם עדיין בסדר או תעיר אתכם בזמן לעשות תיקון. אז פשוט תתרגלו שאדום זה לא בהכרח רע זה רק נורת אזהרה בלוח השעונים לבדוק מה הסיכון ולנהל אותו בצורה זהירה ומדודה.

מדד הפלנגרם - המדד שמייצג את רמת האיזון הכוללת של סימולציית החיים שלכם מהיום ועד גיל 80 בין ההווה לעתיד. מדד זה מחשב כמותית את האיזון בין השימוש בהכנסה החודשית לצורך מימוש היעדים החודשיים (או כמו שקוראים להם באפליקציות אחרות ההוצאות) לבין כלל היעדים בעתיד. בפלנגרם אין הוצאות כי הוצאות מייצגות הוצאת כסף מכורח, כי חייב! בפלנגרם יש רק יעדים שהם הוצאה מתוך בחירה.

אנחנו מסתכלים על גרף סימולציית פלנגרם כאל לוח טנגרם. אנחנו מחשבים את כלל הכסף הנדרש למימוש כל היעדים לאורך כל החיים כשכל הוצאה ממומשת במועדה וכך נוצרת מסגרת תקציב אחת להכל ביחד זה = 100% עמידה ביעדים. אחר כך אנחנו לוקחים את כל ההכנסות, הצבירה בנכסים בהתאם לתשואה ובניכוי דמי הניהול ובכל נקודה שמסגרת שיש בה יעד מנכים מהנכס הרלוונטי בהיררכיה שהוגדרה מראש את סכום היעד נטו בתוספת המס הנדרש כחוק. התוצאה היא אחד מ3 מצבים:

1. נגמרו הנכסים ולא הושלמו כל היעדים - הפער הנדרש כדי לממש את כל היעדים מהוון להיום מוצג כמדד החתיכה החסרה. ובנוסף, כנגזרת מהחתיכה החסרה מחושבת ההפקדה שאם תתווסף להפקדות הקיימות תשלים את הפער. כך נוצר מדד האיזון. במקרה כזה מדד הפלנגרם יהיה קטן מ100, יהיה מדד חתיכה חסרה גדול מ-0 ויהיה מדד איזון בסכום חיובי.
2. נגמרו כל הנכסים וכל היעדים מומשו בצורה מושלמת - אין פער!!! מדד הפלנגרם יהיה 100, מדד החתיכה החסרה יהיה 0, ומדד האיזון יהיה 0.
3. מומשו כל היעדים בהצלחה ונשאר עודף בנכסים - הפוך מהמצב הראשון ולכן מדד הפלנגרם יהיה גם כאן קטן מ100, מדד החתיכה החסרה יהיה 0, מדד האיזון יהיה בסכום שלילי. שימו לב שכאן זה לא אומר שאפשר להקטין את ההפקדות ולהגדיל הוצאות לפי הסכום בגלל שזו מתמטיקה כך זה מחושב אבל עודף עתידי לא תמיד ניתן לנצל היום על ידי הגדל הוצאות ותזרים שלילי כי יש לזה מחיר.

עכשיו גם ברור למה קראנו לזה פלנגרם: פלנ/Plan (מתוך Planning=תכנון) ו-גרם/Gram (מתוך Tangram= משחק הצורות ההנדסיות הצבעוניות שמשלימות מסגרת עץ בצורה מושלמת כשמסדרים אותם נכון אבל גם ניתן לייצר מהם מחוץ למסגרת כמעט כל צורה שרוצים).